סבא וסבתא שלי
"אני נותנת לך את חיי, והדף הזה יהיה עד": לזכרה של סבתא ברכה יוטא
הרופא הקריא את שמם, והם נכנסו, משתרכים המה כשליבם כבד עליהם, מחשבותיהם נתונות הרחק הרחק, בדמיונם ילד קטן, שמלטף את יד אמו בחיבה. "גברת ברכה!" קטע הרופא את חוט מחשבותיה: "את שומעת אותי?" ובתוך רגע, שמעה ברכה את חלומותיה מתנפצים אל קרקע המציאות
דוד מבורך ז"ל: כולם היו בניו
דוד מבורך כהן שנפטר השבוע היה שם דבר במשפחה שלנו. ילדים לא היו לו ולדודה, אבל כולם, במובן מסוים, היו ילדיו
בכל בוקר חיכה לנו שוקו ומאפה: סבא שלנו, יעקב גדסי ז"ל
כאיש צעיר, התדפק סבא ימים ולילות על דלתות הבתים בשכונת אפרים ברחובות, מבקש סיוע ותרומה לבית הכנסת "תפארת אחים", שעומד על מכונו עד היום. לאחר שיצא לפנסיה, היה משכים קום לתפילה באישון ליל, אוכל פת שחרית וצועד עד הכולל, כחצי שעה הליכה, בכל מזג אוויר. בצהריים היה נח מעט, ושוב יושב ועוסק בתורה. קולו המסתלסל נחרט בזכרוני
מכתב לסבתא, שאי אפשר להיפרד ממנה
"איך זה תמיד נדמה שסבתות, הן עם כל כך חזק וכל יכול, כמעט בן אלמוות, שלא יכול למות, ושתמיד יהיה כאן" – שרה גולדפינגר בטור מכאיב על רשמים ממותה של סבתה האהובה, ועל רשמים מפרידות בכלל...
"נא אל תשכחונו, אחיכם שמעבר להרי החושך": על סבא שלי, הרב אורי בן ברוך זצ"ל
שנים סיפרה לי אמא כמה עצוב היה סבא, על שעלה מאתיופיה לפני כולם. "אני המנהיג. אני צריך לעלות אחרון, לא ראשון". ומאז ועד יום מותו, סבא חי על אשל ופירות. הוא לא היה יכול לחיות עם העובדה שהוא בארץ ישראל, והעם שלו עדיין סובל ואובד בגולה. "ולמה לא לקרב אותנו?" שאל. "אולי בגלל הצבע שעל פנינו?" חמישה דברים על סבא שלי, הרב אורי בן ברוך (קס ברהן ברוך) זצ"ל
סירים של אהבה בצריף קטן: סבתא קורין טובה ז"ל
הצריף היה קטן מאוד, חדר וחצי פלוס מטבחון קטנטן. במקום הקטן הזה סבתא הייתה מבשלת מטעמים מהמטבח הטורקי, וגם הייתה שומרת בשר וחלב בהפרדה. היינו משחקות בקלפים ומשחקים, והיא הייתה מפנקת במאכלים, ומלטפת, ומחבקת, ושרה בטורקית. היא העניקה לי אהבה אין סופית וטהורה
מרן חיכה לו במיוחד כדי לברכו: סבי, הרב עובדיה חמוי-חן זצ"ל
בכלא המצרי הוא העניק את הפיג'מה שלו לאסיר אחר, וכשראה שאיש זר ישן על מיטתו בבית המלון, הלך לישון על ספסל רחוב. תלמיד חכם גדול, איש חסד, שכיתת רגליו כדי להחיות בני נוער שלמדו במסגרות חילוניות. סבא שלי זצ"ל, תלמידו האהוב ממצרים של מרן עובדיה יוסף זצ"ל
זכות אבות: הידברות מזמינה אתכם לכתוב על סבא וסבתא
כולנו מכירים את ההרגשה: חבל שלא הכרתם את סבא וסבתא שלי. כמה מיוחדים הם היו, וכמה דברים יש לעולם ללמוד מהם. הידברות מזמינה אתכם לכתוב את הסיפור המיוחד של סבא או סבתא, ולצרף תמונה. הסיפורים יתפרסמו במדור מיוחד באתר
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה